מחזיקים במשק עזר? ייתכן בהחלט כי אתם לא מפיקים ממנו את המירב. מהו משק עזר? כיצד ניתן לנצל אותו בחכמה? מהן המגבלות והזכויות של המחזיקים במשקי עזר?
במאמר זה נשיב על שאלות אלו ואחרות הנוגעות למשקי עזר ונספק את המידע הנחוץ בתחום.
מהו משק עזר?
כידוע, המושבים החקלאיים והקיבוצים בישראל מחזיקים בנחלות חקלאיות, בהתאם להסכמי המשבצת אשר נחתמו בין האגודות השיתופיות לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל).
הנחלות מוקצות למשפחות החקלאיות במושבים ובקיבוצים, במטרה שאלו יתפרנסו מהנחלה ויגורו בה.
ואולם, גם במושב חקלאי, לא כל בני המושב עוסקים בחקלאות. מאז ומתמיד הייתה חשיבות למגורי מורים, רופאים, אנשי תחזוקה ושאר עובדים שכירים במושבים החקלאיים. עבור רבים מאותם עובדים שכירים במושבים, הוקצו "משקי עזר".
משקי העזר הם שטחים קטנים בהשוואה לנחלות, בגודל של מספר דונמים בודדים לכל היותר (בדרך כלל 2-5 דונם), אשר אמורים לשרת את אותם עובדים שכירים במושבים החקלאיים (וכן במספר ערים שבעבר היוו מושבים חקלאיים). המתיישב המחזיק במשק העזר יוכל לבנות בו את ביתו וכן לגדל בו גידולים חקלאיים בהיקף מצומצם יחסית.
בפועל, משקי עזר רבים אינם משמשים לחקלאות כלל. המתגוררים בהם אינם חקלאים, וממילא לא נבנו בהם לולים, רפתות או גינות ירק. כך יוצא כי במשקי העזר בנויה יחידת מגורים בודדת בשטח של מספר דונמים.
משק עזר לעומת נחלה
חשוב לעמוד על כמה הבדלים מהותיים בין משקי העזר לבין הנחלות:
- במשק העזר ניתן לבנות יחידת דיור 1 בלבד. זאת, בניגוד לנחלות בהן ניתן לבנות יחידה נוספת עבור בן ממשיך (כלומר 2 יחידות).
- מוסד הבן הממשיך כלל אינו קיים במשקי העזר.
- את משקי העזר ניתן להוריש ככל נכס רגיל, בניגוד לנחלות שנתנות להעברה לבן אחד בלבד ולא ניתן לחלק אותן בין היורשים.
פיצול ושינוי ייעוד של משקי העזר
כאמור, כיום, משקי עזר רבים אינם משמשים לחקלאות כלל וכלל ושטחים מבוקשים נותרים ללא בניה (חבל על הפוטנציאל!).
על כן, רמ"י מאפשרת לפצל את משקי העזר ולשנות את ייעוד המגרשים החדשים, כך שיוכלו לשמש למגורים. הדבר טומן כמובן הזדמנויות כלכליות משמעותיות עבור המתיישבים ורצוי להיוועץ עם עו"ד רשות מקרקעי ישראל העוסק בדיני אגודות שיתופיות ומשקים חקלאיים כדי להבין כיצד ניתן לנצל את אותן הזדמנויות בצורה מיטבית.
החלטה 1521 של רמ"י המאפשרת היוון משקי עזר
במטרה לנצל בצורה טובה יותר את משקי העזר, רמ"י מאפשרת למחזיקים במשקי העזר לרכוש זכויות מהוונות בו. מה הכוונה?
המחזיקים במשקי העזר משלמים סכום קבוע, בהתאם להסכמים היסטוריים בין רמ"י (אז המנהל) לבין האגודות השיתופיות, עבור השימוש בקרקע. למתיישבים עצמם אין זכות קניינית שלמה במשקי העזר.
כדי שיוכלו לגבש לעצמם זכות קניינית שכזו, רמ"י נותנת למחזיקים את האופציה לרכוש ללא מכרז זכות חכירה לתקופה בת 49 שנים במשק העזר, עם אופציה להארכה ב-49 שנים נוספות. זאת, בשונה מהמצב הרגיל בו רמ"י משווקת קרקעות בכפוף לקיום מכרז לשיווק הקרקע.
מאחר שהמחזיקים משלמים עבור הקרקע מזה שנים הם לא יצטרכו לשלם לרמ"י עבור מלוא ערך הקרקע, אלא באחוזים מופחתים. עבור קרקע בשטח של 0.5 דונם הכולל את יחידת המגורים במשק העזר, ישלמו המחזיקים 5.5% בלבד מערך הקרקע (זו נחשבת עסקה מצויינת!) ויזכו בזכות חכירה בה. עבור יתר השטחים ישלמו המתיישבים סכומים גבוהים יותר במידה משמעותית, והכל כמפורט בהחלטה 1521 של מועצת מקרקעי ישראל (פרק משנה 8.14 בקודקס ההחלטות):
משק עזר – משרד עו"ד אושר אלקיים ושות'
מחזיקים במשק עזר ורוצים למקסם את הפוטנציאל הכלכלי שלו? מתלבטים לגבי רכישת זכויות מהוונות, פיצול או שינוי ייעוד הקרקע?
משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות' עוסק בדיני מקרקעין ובהליכים מול רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה באגודות שיתופיות ובמקרקעין חקלאיים. אנו מלווים מחזיקי משקי עזר בהיוון זכויות לפי החלטה 1521, בפיצול מגרשים ובשינוי ייעוד, תוך בחינת ההזדמנויות הכלכליות והדרישות המשפטיות במקרה הספציפי. פנו אלינו להתייעצות.
