הרחבה במושב היא לא רק הזדמנות למעבר לחיים מחוץ לעיר, אלא גם סוגיה משפטית של ממש.
האם בני המושבים זכאים לפיצוי על הנחלות שמוסבות למגורים עבור ההרחבה? מי רשאי לרכוש מגרשים ודירות בהרחבות? במאמר זה נשיב לכם על שאלות אלו ואחרות הנוגעות להרחבה במושבים.
מה נחשב להרחבה במושב?
מושבים בישראל קיימים עוד מלפני קום המדינה. רובם מתקיימים במתכונת של נחלות חקלאיות המוקצות למשפחות, בהתאם להסכמי המשבצת. שטחים רבים במושב וסביבותיו מיועדים לחקלאות ולא למגורים.
ואולם, חובות שצברו האגודות השיתופיות של המושבים והקיבוצים, הזדקנות בני המושבים וכן הביקוש הגבוה למקרקעין בכל רחבי הארץ, יצרו לחץ גובר על רשות מקרקעי ישראל.
התוצאה? שורה של החלטות שעודדו את האגודות השיתופיות לוותר על חלקים מהמקרקעין שהוחכרו להם, במטרה לאזן בין צרכי האגודות לבין מצוקת הדיור הארצית.
לכן, לאורך השנים, קיבלה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שורת החלטות אשר עודדו את האגודות השיתופיות לוותר על חלקים מהמקרקעין שהוחכרו להם. זאת, לטובת שיווק מחדש של המקרקעין לצרכי מגורים.
ואולם, בעבר, המקרקעין שווקו עם הטבות משמעותיות במיוחד לבני המושבים, סלי פיצויים בלתי סבירים ושיווק של ההרחבה לבני המקום בלבד ולא לקונים מבחוץ.
מכיוון שכך, התקבלה שורת החלטות אשר צמצמה מאוד את אותן הטבות לבני המושבים בהרחבות. להלן נציג את המצב החוקי בהרחבות כיום, לאחר אותם צמצומים.
אם כן, הרחבות במושבים הם אותם שטחים אשר היו חקלאיים בהתאם להסכמי המשבצת, ועוברים הסבה לשטחי מגורים. בשטחים אלו נבנים בתים צמודי קרקע ואף בנייני קומות המשווקים למגורים וכך מורחבים המושבים בישראל.
פיצויים לבני המושבים עבור השטחים החקלאיים שמוקצים להרחבה
כאמור, רמ"י מעודדת את המושבים לוותר על זכויות החכירה שלהם בנחלות החקלאיות לטובת הסבתן למגורים. בני המושבים, מצדם, נדרשים לתמריצים לעשות כן.
כאמור, בעבר חולקו תמריצים נדיבים במיוחד. כך, למשל, בני המושבים שוויתרו על נחלותיהם קיבלו פיצוי על המקרקעין לא לפי ייעודם הנוכחי, לחקלאות, אלא פיצוי לפי השווי של המקרקעין לאחר שינוי ייעודם למגורים.
כמו כן, רמ"י שיווקה את הקרקעות במחירים מוזלים והאגודות השיתופיות גזרו את ההפרש מהמתעניינים במגרשים בהרחבה.
כיום, מרבית ההטבות הללו בוטלו. עם זאת, מושבים אשר ייענו במהרה לבקשת רמ"י להחזרת נחלות, יזכו לפיצוי מוגדל בשיעור של 20% ביחס לשווי השוק של המקרקעין.
כמו כן, למושב תהיה קדימות על 20% מהמקרקעין, אותם יוכלו לרכוש שלא בכפוף לחובת מכרז. כך, המושב יוכל לתעדף בני מקום במכירת הדירות בהרחבה ולהעדיף אותם, בחלק מהדירות, על פני רוכשים מן החוץ.
האם הקונים בהרחבה במושב חייבים לעבור ועדת קבלה?
שנים רבות ועדות הקבלה היו שומר הסף המרכזי- כל רכישה בהרחבה הותנתה במעבר ועדת קבלה. זה השתנה בעקבות פסיקה חשובה, כך שכיום, רק יישובים ומושבים מסוימים, שהוגדרו בחוק ומספר בתי האב בהן אינו עולה על 400, יכולות להמשיך ולקבל חברים על סמך ועדת קבלה.
שאר המושבים אינם זכאים להתנות את רכישת המגרשים בהרחבה במעבר ועדת הקבלה וכל המעוניין בכך יוכל לרכוש מגרש בהרחבה במושב.
גם במושבים בהם עדיין פועלת ועדת קבלה, שיקול דעתה הוגבל. הוועדה יכולה אמנם לפסול מועמד בשל אי התאמה לאופי המקום, אך שיקולי דת, גזע, מוצא, נטייה מינית וכדומה, לא יוכלו להוביל לפסילה של מועמד בוועדת הקבלה.
על כן, כיום, ועדות הקבלה מהוות מכשול פחות משמעותי ממה שהן היוו בעבר.
על כל פנים, לפני שאתם מופיעים בפני ועדת קבלה או חותמים על הסכם רכישה, נמליץ לכם להיוועץ עם עו"ד מקרקעין. בעזרתו תוכלו להבין האם המושב אכן זכאי להפעיל ועדת קבלה וכן כיצד להתכונן לוועדה כדי לעבור אותה בהצלחה.
הרחבה במושב – משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות'
מתעניינים ברכישת דירה בהרחבת מושב או גרים במושב ומתמודדים עם שאלות משפטיות הקשורות להרחבה? צריכים להבין את זכויות הפיצוי או לעבור ועדת קבלה?
משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות' עוסק בדיני מקרקעין ובהליכים מול רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה בדיני אגודות שיתופיות במושבים. אנו מלווים רוכשים בהליכי רכישה בהרחבות, מסייעים לבני מושבים לבחון את זכויות הפיצוי שלהם ומייצגים בפני ועדות קבלה. פנו אלינו להתייעצות.
