מהו הסכם משבצת? כיצד הסכם משבצת משפיע על בני המושבים בארץ? האם זכויות בנחלה לפי הסכם משבצת ניתנות להורשה? האם ניתן לפצל משבצת? במאמר זה נשיב לכם על שאלות אלו ואחרות הנוגעות להסכמי המשבצת בישראל.
מהו הסכם משבצת?
הסכם משבצת הינו כינוי לחוזים שנחתמו בין רשות מקרקעי ישראל לבין האגודות השיתופיות, באשר להקצאת המקרקעין למושבים.
השם משבצת לא נבחר במקרה- הוא משקף את חלוקת הקרקע למשבצות מסודרות, כאשר כל משבצת היא נחלה חקלאית המיועדת למשפחה אחת (כמו משבצת שנמצאת במחברת מתמטיקה (בטח הדור החדש משתמש בטאבלט ולא יבין במה מדובר…).
כדי להבין את טיבם ומהותם של הסכמי המשבצת, יש לצלול מעט להיסטוריה של ההתיישבות החקלאית המשפיעה על הקצאת המקרקעין במושבים עד ימינו אנו.
התפיסה המקובלת אצל אבות הציונות ותחילת העלייה לארץ ישראל, כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, העדיפה משקים משפחתיים על פני משקי ענק.
במקום דונמים עצומים למספר מועט של מתיישבים, לכל משפחה חקלאית תוקצה נחלה חקלאית אותה המשפחה תעבד, בה תתגורר וממנה תתפרנס. זוהי תפיסה מעט "אירופאית" עם השפעות קומוניסטיות עתיקות.
כפועל יוצא מכך שהמשקים הם קטנים יחסית ומיועדים לספק את צרכיה הכלכליים של משפחה חקלאית, נקבע עקרון ברזל: הנחלות אינן ניתנות לפיצול.
לא ניתן לחלק נחלה לכמה נחלות משנה. לא ניתן להחזיק בה בבעלות משותפת. הנימוק פשוט- אם תפצלו נחלה, היא תהיה קטנה מכדי לכלכל משפחה חקלאית.
לפיכך, עד ימינו אנו, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) חותמת על הסכמי משבצת עם האגודות השיתופיות של המושבים והקיבוצים. במסגרת הסכמי המשבצת מוחכרות הנחלות החקלאיות לאגודות השיתופיות. חברי האגודה מחזיקים בנחלות, במשבצות בהסכם, כברי רשות בנחלה המיועדת להן.
בעבר, הסוכנות היהודית היוותה צד למרבית הסכמי המשבצת. הסכמים אלו נקראו ההסכמים המשולשים, שכן הם נכרתו בין המשולש של רמ"י – הסוכנות – האגודה השיתופית.
כיום, במרבית ההסכמים הסוכנות יצאה מהתמונה והחוזים הם חוזים דו צדדיים בין רמ"י לבין האגודות השיתופיות. הרישיונות לחקלאים עצמם מוסדרים במערכת היחסים שבינם לבין האגודה השיתופית אליה הם משתייכים.
לכמה זמן תקף הסכם המשבצת?
הסכמי המשבצת המשולשים תקפים ל-3 שנים. הסכמי המשבצת הדו – צדדיים תקפים ל-4 שנים ו-11 חודשים.
את ההסכמים ניתן לחדש בקלות יחסית, תוך ביצוע ההתאמות והעדכונים בהסכם בהתאם למצב בשטח. במידה ופג תוקפו של הסכם המשבצת של האגודה השיתופית שלכם, פנו אל עו"ד לרשות מקרקעי ישראל המתעסק בתחום כדי לחדשו.
חשוב לציין כי לא אחת הסכמי המשבצת לא מחודשים במועדם (וזה יותר נפוץ משחושבים!).
ראשית, הדבר לא מונע חידוש של ההסכם מנקודת הזמן הנוכחית, חרף הזמן בו לא היה לכאורה הסכם בתוקף. שנית, על אף שבתי המשפט לא פסלו רישיונות בנחלות בשל אי חידוש ההסכם, אין סיבה לקחת סיכון מיותר- נראה כי ההסכמים לא מתחדשים מעצמם באופן אוטומטי וככל שהדבר יעלה לדיון עלולות להתעורר בעיות כתוצאה מאי חידוש ההסכם.
האם רישיון מכוח הסכם משבצת הוא בר הורשה?
כאמור, למתיישבים רישיונות במשבצות שהוקצו עבורם. הרישיון פחות בדרגתו מזכות קניינית. משכך, מתעורר הספק האם מדובר בזכות הניתנת להורשה.
לכאורה, התשובה לשאלה זו צריכה להיות שלילית שכן מצוין במפורש בהסכמים כי הנחלות אינן כלולות בעיזבון. אבל הנה הפרדוקס המשפטי, ההסכמים מתייחסים מפורשות למצבים בהם יחולו על הנחלה הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, משמע שמדובר בנכס בר הורשה.
בין כה וכה, אין ספק כי ההורים יכולים למנות בן ממשיך בנחלה במושבים. הבן הממשיך יקבל את הרישיון שלהם וימשיך להחזיק בנחלה. על כן, מבחינה מעשית, אף אם שאלת היות הנחלה ברת הורשה טרם התבררה כל צרכה, התוצאה זהה- הנחלות ניתנות להעברה בין דורית דרך מוסד הבן הממשיך.
הנה למשל דוגמה להנחיות של רמ"י ביחס להסכמי משבצת:
הסכם משבצת – משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות'
האגודה השיתופית שלכם זקוקה לחידוש הסכם משבצת? מחזיקים בנחלה במושב ורוצים להבין את זכויותיכם לפי ההסכם? מתמודדים עם שאלות הקשורות להעברת הנחלה לדור הבא?
משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות' עוסק בדיני מקרקעין ובהליכים מול רשות מקרקעי ישראל, ובכלל זה באגודות שיתופיות ובהסכמי משבצת. אנו מלווים אגודות שיתופיות בחידוש הסכמים, מסייעים למחזיקי נחלות להבין את זכויותיהם ואת המגבלות החלות עליהם, ומייצגים בהליכים מול רשות מקרקעי ישראל.
פנו אלינו להתייעצות.
