לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

ליטיגציה ובתי משפט

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

עו"ד אושר אלקיים
עודכן: 12.10.2026
פורסם: 12.03.2026
5 דק׳ קריאה
התשובה הקצרה

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, שנכנס לתוקף ב-2017, עוסק בעיקר בהחמרת האכיפה והענישה בעבירות בניה. הוא מטיל אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד, קובע קריטריונים ברורים לקנסות, מרחיב את הגדרת "עבודה אסורה" ומסמיך את הפקחים לתת צווים מנהליים, כולל צו הפסקת עבודה ארעי בשטח וצווי הריסה.

עיקרי הדברים
  • עבודה אסורה היא כל עבודה הטעונה היתר שנעשתה ללא היתר או בניגוד לו; גם עבודה בהיתר תיחשב אסורה אם ההיתר נוגד את התב"ע.
  • נושאי משרה בתאגיד אחראים אישית לעבירות בניה של התאגיד, אלא אם יוכיחו שעשו כל שביכולתם למנוע אותן.
  • אם העבודות נמשכו אחרי צו הפסקת עבודה מנהלי, ניתן לתת צו הריסה, ויש להרוס את התוספת תוך 21 ימים.
  • פקח רשאי לאסור שימוש בכלי הנדסי המשמש לעבודה החשודה כאסורה ולהחרים את רישיונו לתקופה של עד 30 ימים.
  • צו שיפוטי להפסקת בניה או לאיסור שימוש יינתן ל-90 יום לכל היותר, וניתן להאריכו מעת לעת.
תוכן עניינים
תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

חוק התכנון והבניה הרחיב את סמכויות האכיפה והעצים את הקנסות המוטלים בגין עבירות בניה. אם אתם מתכננים לבנות, משפצים את הבית, או אפילו סתם עושים שיפוץ קטן- תיקון 116 יכול להשפיע עליכם ישירות. 

מה אומר תיקון החוק? כיצד הוא יכול להשפיע עליכם המצויים בהליכי בניה? במאמר זה נסקור את עיקרי התיקון תוך התמקדות בנקודות בהן הוא פוגש את האזרח מהשורה. 

 

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – מה כלול בו?

תיקון 116 הוא תיקון מקיף לחוק התכנון והבניה אשר נכנס לתוקפו בשנת 2017 (ומאז משנה את פני השטח בעולם התכנון והבנייה). 

התיקון, בעיקרו, נוגע להליכי אכיפה וענישה בעבירות בניה. מדובר בתיקון חקיקה נרחב למדי המתפרס על פני למעלה מ-40 עמודים. על כן, לא נסקור כל סעיף וסעיף בתיקון אלא נעמיק ברוח התיקון וכן בהוראות המרכזיות שבו.

1. החמרת הענישה

תיקון 116 מחמיר את הענישה כנגד מי שביצעו עבודה אסורה. ראשית, נציין כי החוק מטיל אחריות ישירה על נושאי משרה בתאגיד כנגד עבירות בניה שביצע התאגיד. 

במילים פשוטות: אם אתם מנכ"ל של חברת בנייה והחברה בנתה משהו בלי היתר – אתם אישית עלולים למצוא את עצמכם בבעיה. נושא המשרה יצטרך להוכיח שעשה כל שביכולתו כדי למנוע את אותן העבירות. לעיתים קרובות יש בכך כדי לצנן את הרצון של חברות לפעול בשיטה של "קודם עושים ואחר כך מבקשים סליחה".

שנית, התיקון קובע קריטריונים ברורים לקנסות בגין עבירות בניה. 

הקנסות יינתנו בהתאם לטיב העבודה וגודל העבודה האסורה. זאת, בשונה מהמצב החוקי ששרר קודם לכן בו לרשויות ולפקח ניתן שיקול דעת רחב יחסית באשר לעצם מתן הקנס ולגובהו. היתרון? יותר ודאות. החיסרון? פחות מקום למשא ומתן.

2. הרחבת הגדרת "עבירות בניה"

התיקון מרחיב את הגדרת עבירות הבניה (ובאופן משמעותי). על פי התיקון, עבודה אסורה היא כל עבודה שביצועה טעון היתר ונעשתה ללא היתר או לחלופין באופן הנוגד את ההיתר. 

משכך, בניה למגורים הנעשית על קרקע חקלאית, לצורך הדוגמה, נחשבת לעבודה אסורה עליה חלות הוראות האכיפה והענישה לפי חוק התכנון והבניה.

והנה החלק המבלבל שהרבה אנשים לא שמים אליו לב: החוק קובע כי אף עבודה שנעשתה בהיתר תיחשב לעבודה אסורה, אם ההיתר נוגד את התב"ע במקום. 

מדובר בהוראה לא פשוטה כלל (ובלשון המעטה), שכן האזרח מן השורה צפוי לסבור שאם קיבל היתר לעבודה – הרי שעבודתו מותרת. כלומר – גם מה שהותר עשוי להיות אסור.

 

3. צווים מנהליים

תיקון 116 מסדיר את סמכות יחידות האכיפה להוציא צווים מנהליים כנגד עבירות בניה. צו הפסקת עבודה מנהלי ניתן על ידי יחידות הפיקוח, לאחר שבוצע בירור בעניין ומבלי שיהיה צורך בהגשת כתב אישום כנגד מי שנחשד בעבירות בניה.

ואולם, התיקון אף מרחיק לכת ומסמיך את הפקח לתת בשטח צו הפסקת עבודה ארעי, עוד קודם לביצוע הליך הבירור בפני יחידת האכיפה. 

עוד קובע תיקון החוק כי אם העבודות המשיכו להתבצע לאחר מתן צו הפסקת עבודה מנהלי (כלומר, לא שמעתם לאזהרה הראשונה), נותן הצו יהיה מוסמך לתת צו הריסה בעניין.

וזה קורה מהר – מי שקיבל את צו ההריסה יידרש להרוס את תוספת הבניה תוך 21 ימים. זה טווח זמנים קצר במיוחד שלא מאפשר זמן להכנה.

הרחבה נוספת של הצווים המנהליים נוגעת לסמכות הפקח להחרים רכבים הנדסיים המשמשים לעבודה אסורה – וזוהי החלטה מאוד משמעותית שמאפשרת את הפסקת העבודה וקרקוע של יזמים לתקופה ארוכה. 

אם הפקח רואה עבודה החשודה כאסורה המבוצעת באמצעות רכב או כלי הנדסי, הפקח יהיה רשאי לאסור על השימוש בכלי ולהחרים את רישיונו לתקופה של עד 30 ימים. 30 ימים בלי ציוד זה הפסד כלכלי בלתי-מבוטל – כלומר יזמים עשויים להפסיד הרבה מאוד מסנקציה כזו.

במקרים בהם לא חלפו שישה חודשים מתחילת השימוש בנכס שנבנה ללא היתר (למשל, בניתם מחסן חדש והתחלתם להשתמש בו), וכשמדובר בדירת מגורים לא חלף חודש מתחילת השימוש, יחידת האכיפה תוכל לתת צו מנהלי להפסקת השימוש. 

כלומר, לא רק לעצור את הבנייה אלא גם לאסור עליכם להשתמש במה שכבר בניתם. באותו פרק זמן ניתן יהיה לתת אף צווי הריסה כנגד העבודה האסורה.

 

4. צווים שיפוטיים

החוק מקנה ליחידות האכיפה כלי נוסף לאכיפת עבירות הבניה – שימוש בצווים שיפוטיים. מה ההבדל מצו מנהלי? כאן התובע יפנה לבית המשפט המוסמך בבקשה שזה ייתן צו שיפוטי המורה על הפסקת הבניה או על איסור השימוש בעבודה האסורה. צו שיפוטי יינתן לתקופה בת 90 יום לכל היותר אך ניתן להאריכו מעת לעת.

 

5. הרחבת הסמכת הפקחים וסמכותם לאכוף

תיקון 116 מקנה לשר האוצר סמכות רחבה למינוי פקחים לאכיפת עבירות בניה. מה זה אומר בפועל? שיהיו יותר פקחים ברחובות. כך, למשל, השר רשאי להסמיך אף עובדים של הרשות המקומית לשמש כפקחים בתנאים הקבועים בחוק. מעבר לכך, תיקון החוק אף מעניק לפקחים סמכות רחבה לבצע את עבודתם ובכלל זאת הרחבת הסמכות להיכנס לאתרי בניה ובתי מגורים לשם ביצוע פיקוח אפקטיבי.

 

איך להתמודד עם צווים ואישומים לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה?

במאמר זה משרדנו הציג את עיקרי הוראות התיקון, אך חשוב מאוד לציין כי החוק קובע גם הליכים פרוצדורליים ברורים למתן הצווים כאמור, להטלת אישומים, קנסות ועיצומים כנגד מי שנחשדים בעבירות בניה. 

והנה החדשות הטובות: מניסיוננו, פעמים רבות הצווים והקנסות לא ניתנים בהתאם לאותם כללים פרוצדורליים.

משכך, דרך מרכזית בה נוכל להתמודד עם צווים וקנסות היא תקיפת האופן בו הם ניתנו. לא מספיק שהם יגידו 'עברת עבירה' – הם צריכים גם לעשות את זה לפי הכללים. זאת, כמובן, בנוסף לתקיפת הצו עצמו והצדקתו. במקביל, נפעל להכשרת כל עבודה הנחשדת לאסורה כדי לצמצם את ההפרות לכאורה שבוצעו.  

 

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – אושר אלקיים ושות' משרד עורכי דין

קיבלתם צו הפסקת עבודה או צו הריסה? מתמודדים עם קנסות או תביעות בגין עבירות בניה? הפקחים הגיעו לאתר ואיימו להחרים את הציוד? משרד עורכי דין אושר אלקיים ושות' עוסק בדיני תכנון ובניה ובהתמודדות עם הליכי אכיפה לפי תיקון 116.

משרדנו מלווה בעלי נכסים, קבלנים וחברות בנייה בהליכים מול יחידות האכיפה, תוקף צווים שניתנו שלא כדין, פועל להכשרת עבודות בדיעבד ומייצג בהליכים פליליים ומנהליים. מאחר שבצווים מנהליים יש מועדים קצרים לתקיפה, מומלץ לפנות אלינו בהקדם.

 

מקורות וחקיקה

שאלות נפוצות על תיקון 116 לחוק התכנון והבניה

מה בעצם השתנה בתיקון 116 לחוק התכנון והבניה?

תיקון 116 שנכנס לתוקף ב-2017 הוא בעיקר על החמרת האכיפה בעבירות בניה. החוק הגדיל את הקנסות, הרחיב את ההגדרה של "עבודה אסורה", ונתן יותר סמכויות לפקחים להוציא צווים ולהחרים ציוד. בקיצור - הפכו להיות הרבה יותר קשוחים עם מי שבונה בלי היתר.

איך החוק משפיע על נושאי משרה בחברות בנייה?

התיקון מטיל אחריות ישירה על נושאי משרה בתאגידים. אם החברה ביצעה עבירת בניה, המנכ"ל או בעלי התפקידים יחשבו אחראים אישית - אלא אם הם יוכיחו שעשו הכל כדי למנוע את העבירה. זו החמרה משמעותית שמחייבת את המנהלים להיות מעורבים ערניים.

מה זה אומר שעבודה "נעשתה בהיתר אבל נוגדת תב"ע"?

זה אחד החלקים המבלבלים בחוק. גם אם קיבלתם היתר בניה מהרשות המקומית, אם ההיתר הזה נוגד את תוכנית המתאר (תב"ע) - העבודה עדיין תיחשב אסורה. זה אומר שאי אפשר לסמוך רק על ההיתר, צריך לבדוק גם שהוא תואם את התכניות.

מה זה צו הפסקת עבודה ארעי ומתי הפקח יכול לתת אותו?

צו הפסקת עבודה ארעי זה צו שהפקח יכול לתת ישירות באתר, עוד לפני שנעשה בירור מסודר. אם הוא חושד שיש עבודה אסורה - הוא פשוט יכול לעצור הכל על המקום. אחר כך תהיה אפשרות להתגונן, אבל בינתיים העבודה נעצרת.

האם הפקח באמת יכול להחרים את הציוד שלי באתר?

כן! אם הפקח רואה רכב או ציוד הנדסי שמשמש לעבודה שהוא חושד שהיא אסורה, הוא רשאי לאסור על השימוש בציוד ולהחרים את הרישיון שלו לתקופה של עד 30 יום. זו סמכות חזקה שנועדה להרתיע ולעצור עבודות חשודות מיד.

איך אפשר להתגונן נגד צווים וקנסות לפי תיקון 116?

הדרך המרכזית היא לבדוק אם הצו או הקנס ניתנו בהתאם לכללים הפרוצדורליים שהחוק קובע. לפעמים הצווים לא ניתנים כהלכה, ואז אפשר לתקוף את האופן שבו הם הוצאו. במקביל, כדאי לנסות להכשיר את העבודה בדיעבד - לקבל היתר או להוכיח שהעבודה בכלל לא הייתה אסורה.

המאמר עודכן לאחרונה ב־12.10.2026

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

המידע בעמוד ובאתר זה נועד להוות מידע ראשוני ובסיסי בלבד, והוא לא מהווה ו/או יהווה ייעוץ והכוונה משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני הניתן על ידי המשרד. אין באמור בעמוד זה כדי להוות הכוונה ו/או המלצה ו/או הדרכה לנקיטת הליכים משפטיים שונים ו/או להימנעות מהם. אנו ממליצים להיוועץ עם עו"ד בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

עו"ד אושר אלקיים
עורך דין אושר אלקיים
מייסד המשרד · עוסק בדיני מקרקעין ומיסוי מקרקעין
עו״ד אושר אלקיים, מייסד אושר אלקיים משרד עורכי דין, הוא בעל תואר LL.B במשפטים בהצטיינות ותואר B.A בכלכלה בהצטיינות יתרה. הוא עוסק במקרקעין ונדל״ן, מיסוי מקרקעין, חוזים והסכמים, משפט מסחרי וליטיגציה.