לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

ליטיגציה ובתי משפט

עסקאות נוגדות במקרקעין

עו"ד אושר אלקיים
עודכן: 12.10.2026
פורסם: 15.04.2026
4 דק׳ קריאה
התשובה הקצרה

עסקאות נוגדות מתרחשות כשבעל מקרקעין מתחייב למכור את אותו נכס לשני אנשים או יותר. לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין הכלל הוא שהראשון בזמן גובר, אך הקונה השני יגבר אם פעל בתום לב, שילם תמורה ממשית ורשם את העסקה בטאבו בעודו תם לב. לפי הלכת גנז, קונה ראשון שלא רשם הערת אזהרה בזמן סביר עלול לאבד את עדיפותו.

עיקרי הדברים
  • לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין, ככלל זכותו של מי שהתקשר ראשון בחוזה עדיפה.
  • הקונה השני גובר רק אם עמד בשלושה תנאים מצטברים: תום לב, תמורה ממשית ורישום בטאבו בעודו תם לב.
  • לפי הלכת אהרונוב, קונה שחתם על חוזה גובר על נושה של המוכר שהטיל עיקול, גם אם לא רשם הערת אזהרה.
  • לפי סעיף 127(א), לאחר רישום הערת אזהרה לא ניתן לרשום עסקה סותרת ללא הסכמתכם, אך ניתן לרשום הערת אזהרה נוספת לטובת קונה אחר.
  • המסקנה המעשית: רשמו הערת אזהרה מיד לאחר חתימת החוזה.
תוכן עניינים
עסקאות נוגדות במקרקעין

גיליתם שהנכס שרכשתם נמכר גם לאחר? לא בטוחים אם הקונה הראשון גובר על השני ומה תפקידה של הערת האזהרה? המדריך המשפטי המלא לעסקאות נוגדות במקרקעין.

 

מהן עסקאות נוגדות במקרקעין

עסקאות נוגדות במקרקעין מתרחשות כאשר בעל מקרקעין מתחייב למכור את אותה קרקע או נכס לשני אנשים שונים או יותר. זו אינה תיאוריה רחוקה: בשוק נדל"ן לחוץ שבו עסקאות נסגרות מהר, תופעה זו מתרחשת יותר ממה שאנשים מניחים.

דוגמה קלאסית: ראובן מוכר את דירתו לשמעון, ולפני שהעסקה עם שמעון נרשמה בטאבו, ראובן מוכר את אותה דירה גם ללוי. כעת שני קונים תמימים מחזיקים בחוזה לאותה הדירה – מי יקבל אותה?

 

הכלל בעסקאות נוגדות: הראשון בזמן גובר – סעיף 9 לחוק המקרקעין

סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע כלל ברור: מי שחתם ראשון על החוזה, זכותו עדיפה. בדוגמה שלנו, שמעון שהתקשר עם ראובן לפני לוי יזכה בדירה.

זהו הכלל הבסיסי, אך החוק מוסיף חריג שהופך את התמונה לחלוטין – ורבים מחמיצים אותו.

 

החריג בעסקאות נוגדות: מתי הקונה השני יכול לגבור?

אם לוי, הקונה השני, עמד בשלושה תנאים מצטברים – זכותו תגבר על זכותו של שמעון הקונה הראשון:

  • תום לב: פעל בתום לב ולא ידע על העסקה הקודמת עם שמעון.
  • תמורה ממשית: שילם תמורה ממשית עבור הנכס.
  • רישום בטאבו: רשם את העסקה בטאבו בעודו תם לב.

 

נקודה קריטית שרבים מחמיצים: אם לוי היה תם לב בשעת המכירה אך גילה על שמעון לפני שהשלים את הרישום – זכותו של שמעון תגבר. הרישום המהיר בטאבו הוא לא רק המלצה – הוא יכול להיות ההבדל בין לקבל דירה לאבד אותה.

 

הלכת גנז בעסקאות נוגדות – חובת רישום הערת אזהרה

בפסק דין גנז (ע"א 2643/97) הוסיף בית המשפט העליון חריג נוסף: אם הקונה הראשון לא רשם הערת אזהרה על העסקה בתוך זמן סביר, והקונה השני פעל בתום לב ובדק את מרשם המקרקעין – זכותו של הקונה השני עשויה לגבור, גם אם לא השלים את הרישום.

הרציונל: קונה שלא טרח לרשום הערת אזהרה תרם בהתרשלותו ל"תאונה משפטית", ולכן אינו זכאי להגנה מלאה.

 

הלכת אהרונוב בעסקאות נוגדות – תחרות מול נושים

פסק דין אהרונוב (ע"א 189/95) עוסק בשאלה שונה: מה קורה כשנושה של המוכר מטיל עיקול על הנכס לפני שהקונה השלים את רישומו?

התשובה מפתיעה: בית המשפט העליון קבע שהקונה שחתם על חוזה גובר על הנושה שהטיל עיקול, גם אם הקונה לא רשם הערת אזהרה. זאת בשל מעמדה המיוחד של הזכות החוזית כ"זכות מעין-קניינית" – מעמד שקיים רק בדיני המקרקעין הישראליים.

 

חשיבות רישום הערת אזהרה במניעת עסקאות נוגדות

המסקנה המעשית מכל האמור היא אחת: רשמו הערת אזהרה מיד לאחר חתימת החוזה, ואל תמתינו.

סעיף 127(א) לחוק המקרקעין קובע שלאחר רישום הערת אזהרה לא ניתן לרשום עסקה סותרת ללא הסכמתכם. חשוב לדעת: הערת אזהרה אינה מונעת רישום הערת אזהרה נוספת לטובת קונה אחר – ואם יש שתי הערות סותרות, בית המשפט הוא שיכריע.

ברוב המקרים, הערת אזהרה הרשומה מוקדם מהווה הגנה משמעותית ומקשה על כל ניסיון לנגוד את העסקה.

 

מי גובר בעסקאות נוגדות?

המצב מי גובר? התנאי המכריע
קונה ראשון רשם הערת אזהרה (או שטרם חלף זמן סביר לרישומה), וקונה שני לא השלים רישום הקונה הראשון קדימות בזמן (סעיף 9 לחוק המקרקעין)
קונה שני פעל בתום לב, שילם תמורה ורשם בטאבו בעודו תם לב הקונה השני השלמת רישום בתום לב
קונה שני גילה על קונה ראשון לפני השלמת הרישום הקונה הראשון פקיעת תום הלב לפני הרישום
קונה ראשון לא רשם הערת אזהרה בזמן סביר עשוי להיות הקונה השני הלכת גנז – התרשלות הקונה הראשון
תחרות בין קונה לנושה שהטיל עיקול הקונה הלכת אהרונוב – זכות מעין–קניינית

 

קניתי דירה ומצאתי הערת אזהרה של מישהו אחר – מה עושים?

מצב שמגיעים אליו חודשים לאחר החתימה: בדיקה בטאבו מגלה שיש הערת אזהרה קיימת לטובת צד אחר. הצעד הראשון הוא לברר מתי נרשמה הערת האזהרה ביחס למועד חתימת החוזה שלכם.

אם הערת האזהרה הזרה קדמה לחוזה שלכם – מדובר בבעיה שהמוכר הסתיר מכם, ויש בסיס לתביעה נגדו. אם נרשמה לאחר החוזה שלכם – הסיכוי שלכם גבוה, אך הרישום המהיר של הערת האזהרה שלכם הוא קריטי. בכל מקרה, פנייה לעורך דין מקרקעין בהקדם היא הצעד הנכון.

 

עסקאות נוגדות במקרקעין – משרד עו"ד אושר אלקיים ושות'

חוששים שנכס שרכשתם נמכר גם לאחר, או שגיליתם שיש עסקה נוגדת שפוגעת בזכויותיכם? כל יום שעובר ללא רישום הערת אזהרה מגדיל את הסיכון. משרד עו"ד אושר אלקיים ושות' עוסק בדיני מקרקעין ומלווה רוכשים בעסקאות נדל"ן – החל מרישום הערת האזהרה ועד לטיפול בסכסוכי עסקאות נוגדות. פנו אלינו לייעוץ ונבחן יחד כיצד להגן על זכויותיכם.

מקורות וחקיקה

שאלות נפוצות על עסקאות נוגדות במקרקעין

מהן עסקאות נוגדות במקרקעין ומתי הן מתרחשות?

עסקאות נוגדות במקרקעין מתרחשות כאשר מוכר מתחייב למכור את אותו נכס לשני קונים שונים, לפני שהעסקה הראשונה נרשמה בטאבו. שני הקונים מחזיקים בחוזה תקף, ולכן נוצרת התנגשות בין זכויותיהם שבית המשפט צריך להכריע בה.

מי גובר בעסקאות נוגדות – הקונה הראשון או השני?

על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, הכלל הוא שהקונה הראשון בזמן גובר. אך אם הקונה השני פעל בתום לב, שילם תמורה ממשית ורשם את העסקה בטאבו בעודו תם לב – זכותו תגבר. שלושת התנאים הם מצטברים, ואי-עמידה באחד מהם שוללת את העדיפות.

מה קורה בעסקאות נוגדות אם גיליתי על הקונה הראשון רק לאחר שחתמתי?

הדבר תלוי במועד הגילוי. אם גיליתם על הקונה הראשון לפני שהשלמתם את הרישום בטאבו – זכותו של הקונה הראשון תגבר, גם אם פעלתם בתום לב עד לאותו רגע. לכן השלמת הרישום בהקדם האפשרי לאחר חתימה על חוזה היא קריטית.

האם הערת אזהרה מגנה לחלוטין מפני עסקאות נוגדות?

הערת אזהרה מונעת רישום עסקה סותרת ללא הסכמתכם ומהווה הגנה משמעותית. אך היא אינה מונעת רישום הערת אזהרה נוספת לטובת קונה אחר. הלכת גנז אף קובעת שקונה שלא רשם הערת אזהרה בזמן סביר עלול לאבד את עדיפותו בעסקאות נוגדות.

האם עיקול של נושה יכול לגבור על הקונה בעסקאות נוגדות?

לא, על פי הלכת אהרונוב. בתחרות בין קונה שחתם על חוזה לבין נושה שהטיל עיקול – יגבר הקונה גם אם לא רשם הערת אזהרה. הזכות החוזית של הקונה נחשבת ל"זכות מעין-קניינית" הגוברת על עיקול.

המאמר עודכן לאחרונה ב־12.10.2026

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

המידע בעמוד ובאתר זה נועד להוות מידע ראשוני ובסיסי בלבד, והוא לא מהווה ו/או יהווה ייעוץ והכוונה משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני הניתן על ידי המשרד. אין באמור בעמוד זה כדי להוות הכוונה ו/או המלצה ו/או הדרכה לנקיטת הליכים משפטיים שונים ו/או להימנעות מהם. אנו ממליצים להיוועץ עם עו"ד בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.

עו"ד אושר אלקיים
עורך דין אושר אלקיים
מייסד המשרד · עוסק בדיני מקרקעין ומיסוי מקרקעין
עו״ד אושר אלקיים, מייסד אושר אלקיים משרד עורכי דין, הוא בעל תואר LL.B במשפטים בהצטיינות ותואר B.A בכלכלה בהצטיינות יתרה. הוא עוסק במקרקעין ונדל״ן, מיסוי מקרקעין, חוזים והסכמים, משפט מסחרי וליטיגציה.