אם במקרה אתם או הוריכם בעלי נחלה במושב, אתם ודאי יודעים עד כמה מורכב סטטוס הזכויות בנחלה. העסק מסתבך שבעתיים כאשר צריך להוריש את הנחלה ולבחור בן ממשיך אשר יקבל את הרכוש היקר ביותר של המשפחה. במאמר זה תוצג בפניכם סוגיית הבן הממשיך תוך מתן עצות לניהול נכון שלה, שישמרו עליה מורכבת אך פחות כואבת.
שיטת הנחלות במושבים בישראל
אנחנו מניחים שאם הגעתם למאמר זה, אתם יודעים כי הקרקעות החקלאיות במושבי ישראל מחולקות לנחלות. מנהל מקרקעי ישראל משכיר קרקעות לאגודות השיתופיות, ישירות או דרך הסוכנות הציונית, והאגודות מסדירות את חלוקת הנחלות בין חברי האגודה. חברי האגודה מוגדרים "בני רשות", כלומר מחזיקים ברישיון להשתמש בנחלה לצרכיהם החקלאיים והאישיים.
מצב זה של הנחלות כלל אינו מובן מאליו, ובמובנים רבים סותר את הוראות החוק ואת החלטות מועצת מקרקעי ישראל. על פניו, המנהל היה צריך להחכיר את הנחלות ישירות למתיישבים (כמו שקורה במרבית המקרים), מה שהיה פותר שלל בעיות לאורך הדרך. כמו כן, הגדרת "בני רשות" בעצמה היא הגדרה עמומה למדי, אשר הובילה לא אחת לעימותים משמעותיים בין המתיישבים, יורשיהם ונושים שרצו לפרוע חובות מהנחלה (לעניין זה אפשר לקרוא את הלכת אלוני הותיקה (בע"א 7139/99 אלוני נ' ארד).
מיהו הבן הממשיך בנחלות במושבים?
לאחר שהבהרנו מהן הנחלות, נבין מיהו הבן הממשיך. למעשה, הבן הממשיך הוא תוצר של 3 מקורות חוקיים שונים, במובנים רבים סותרים, אשר יצרו יצור כלאיים מורכב במשפט הישראלי.
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי נחלות חקלאיות במושבים לא יעברו לכלל היורשים, אלא ליורש אחד שימשיך לעבד את הנחלה החקלאית ולהתגורר בה. היורש יפצה את היורשים האחרים שלא קיבלו חלק בנחלה.
דברים דומים נקבעו במקומות שונים בקובץ ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל (הקודקס). כך למשל, בתקנות האגודות השיתופיות ההגדרה של בן ממשיך היא הגדרה יחסית מדויקת הקובעת כי אם בן אחד בלבד (או מאומץ) לרבות נכד או בן זוג, המחזיק פיזית או מכוח מסמך התחייבות בלתי חוזרת חתום או על פי צוואה, במשק חקלאי, כבעל זכות כלשהי.
לעומת החוק וההחלטה, החוזים שנחתמו בין מנהל מקרקעי ישראל לבין האגודות השיתופיות עשויות להוביל למסקנות אחרות. נדגיש כי קיימים הבדלים מסוימים בן החוזים המשולשים שנחתמו בין המנהל, האגודות השיתופיות והסוכנות, לבין החוזים הדו-צדדיים שלא כללו את הסוכנות, ואולם נתייחס אל החוזים במאוחד.
ראשית, בחוזים מובהר כי הנחלה אינה חלק מהעיזבון. אם כך, היא לכאורה אינה עוברת בירושה כי היא אינה "שייכת" למורישים.
שנית, במות ההורים תעבור הנחלה לבן הממשיך שהם בחרו ושאושר על ידי המנהל. לצד זאת לא נקבעה כל חובת פיצוי לאחיו שלא נבחרו להיות בנים ממשיכים.
שלישית, רק אם לא נבחר בן ממשיך, יחולו הוראות סעיף 114 לחוק הירושה אותן הזכרנו לעיל.
אם כן, הבן הממשיך הוא בן (ובכלל זאת בן מאומץ או נכד בהתאם להגדרה הקבועה בתקנות האגודות השיתופויות) שנבחר על ידי ההורים להמשיך אותם במשק החקלאי. הבן הממשיך יוכל לבנות את ביתו בנחלה ולהמשיך לעבד אותה. על פניו, לפי החוזה המשולש או הדו-צדדי, הוא אינו מחויב לפצות את אחיו שלא מקבלים חלק בנחלה.
איך בוחרים בן ממשיך והאם בחירה זו ניתנת לשינוי?
ככלל, בחירת בן ממשיך נעשית בכתב בהתחייבות בלתי חוזרת מצד ההורים. לאחר ההתחייבות, האגודה השיתופית תצטרך לאשר את הבן כחבר באגודה, במקום הוריו. עם קבלת האישור ניתן יהיה לפנות למנהל (ולסוכנות בחוזים המשולשים) לקבלת אישורן – והבן הממשיך יהפוך לבר רשות בנחלת הוריו.
עם זאת, הגם שההתחייבות מוגדרת כבלתי חוזרת, בפועל בתי המשפט נעתרים פעמים רבות לבקשות ההורים לשנות את הגדרת הבן הממשיך שבחרו. הדבר מערער מאוד את מעמדו של הבן הממשיך ומקשה עליו להסתמך על ההתחייבות שניתנה לו.
על כן, אנו ממליצים לכם לפנות לעו"ד מקרקעין בכל מקרה של בחירת בן ממשיך. זאת, הן למטרת קביעת תוקף מחייב וסופי לבחירה והן כדי לעתור כנגדה.
מתי בן ממשיך צריך לפצות את אחיו?
אינטואיטיבית, הקביעה שהבן הממשיך אינו צריך לפצות את אחיו עשויה לעורר את התנגדות חוש הצדק הטבעי שלנו, , ובמידת מה לסתור גם את חוק הירושה וייתכן באף בקודקס של מועצת מקרקעי ישראל. לכן, בתי המשפט פסקו פעמים רבות חובת פיצוי, בהתאם לנסיבות המקרה. גם כאן נמליץ לפנות אל עו"ד מקרקעין לייעוץ וייצוג בהליכים אלו.
מינוי בן ממשיך – אושר אלקיים ושות' משרד עורכי דין
אתם או הוריכם בעלי נחלה במושב? זקוקים לייעוץ משפטי בכל הנוגע להעברת הזכויות בנחלה לבן הממשיך? פנו למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מהשורה הראשונה בתחום. אושר אלקיים משרד עו"ד, המתמחה בדיני מקרקעין בכלל ובדיני נחלות בפרט. לאורך השנים משרדנו טיפל במקרים רבים של העברת נחלות ומשקים חקלאיים בהצלחה ותוך השכנת שלום בין כל המעורבים. צרו קשר, והצטרפו ללקוחותינו המרוצים.
